פרסום בגוגל

היום אני בתהליך גמילה מפרפקציוניזם.

כי הבנתי כשלמדתי את הסיפורים האישיים של אנשי עסקים מצליחים, שהם מוציאים לאור ושמים דד ליינים. הנה פודקסט ממש טוב, ששמעתי על דדליינים ובניית תכנית של איתן עזריה יחד עם לירון מור:

https://www.buzzsprout.com/281270/12045287-156

הפירסום בגוגל מתאים גם למי שצריך, שהכול יהיה מדוייק. הסטודנטים שלי בקורס 'השיטה' יושבים על המאמרים ומדייקים אותם, כל מאמר יכול להיות כמה שעות. יש סטודנטים שהם לא פרפקציוניסטים, אך רבים כן. קשה להם לכתוב פוסטים בפייסבוק, קשה להם לצלם את עצמם, קשה לכתוב תוכן לאתר, כי הם חושבים שהם לא מספיק טובים.

כי הכול חייב להיות מושלם. מבינה אותם וליבי איתם, כי פעם הייתי פרפקציוניסטית בעצמי.

וכמה זה חשוב לחשוף את עצמנו, כי הלקוחות שלנו רוצים להתחבר אלינו דרך הרגש. זה הדבר היחיד שבוטים לא יכולים עלינו. בעידן ה- Ai, העסקים, שיצליחו לגעת ברגש יהיו בתודעה. כנות, סיפור אישי, חשיפת מידע וידע, שעוזר לאנשים להתפתח – בצורה עניינית ות'כלסית יהיה אחד הגורמים החשובים להצלחה. כי מה לאנושות כבר יישאר לעשות, כשאת המשימות השכליות והפיזיות יקחו הרובוטים. 

אחת הסיבות שקשה לפרפקציוניסט להוציא תוכן, שאנו מרגישים שלא מגיע לנו לשתף, כי עוד לא הגענו בעצמנו לחיים המושלמים. חושבים שמשהו לא טוב איתנו, לכן נשארים עוד קצת לדייק, לפני שנוציא לאור. עד שנקבל את עצמנו, נאהב אותנו ונגיד אני מספיק, אני טוב מספיק. עד אז הרצון הזה לדייק ימשיך. והדיוק לא יגמר. כי במקום לקבל את עצמנו ולדייק את עצמנו מבפנים, להיות האני הטוב יותר ממני, אנו מדייקים כלפי חוץ.

הדיוק האינסופי גם יכול להרוס, יש סכנה של 'לא לעצור בזמן'. דיוק יתר יכול להזיק לא רק כי לא הוצאתי לאור עדיין את מה שכבר יש ולא רק כי זה לא הביא פרנסה כי עוד לא יצאתי עם ההצעה שלי. אלא כי דיוק יתר יכול גם להרוס את מה שסיימתי. מי שמצייר מכיר את הרגע, שנשארים על נקודה אחת מדי זמן והנייר מתקלף או שכבות הצבע מייצרות צבע כהה, שכבר אי אפשר לכסות עם צבע אחר ונשארים עם כתם כהה בדף. בפיסול יש פעולה שנקראת חילול. בסיום הפסל מוציאים מתוכו חמר, משאירים קליפה. כקראתי לעצמי פעם ראשונה פרפקציוניסטית, נזכרתי איך הייתי מחוללת. היתי משאירה קליפה דקיקה, הפסלים היו קלילים, מצד אחד זה יתרון, מצד שני הייתי קרובה ללעשות בפסל חור, בישורת האחרונה אחרי שפיסלתי אותו 3 חודשים.

הנה משהו מעניין על ביטוי. כשאנו כן מוציאים לאור, קורה תהליך מעניין. היצירה שלנו פוגשת את העולם. ואנו מקבלים פידבק. גם עצמנו זה העולם וכשנוציא לאור את מה שכתבנו או צילמנו, נוכל להתבונן מבחוץ על היצירה, לראותה בנייטרליות. ודבר מעניין נוסף, שהשיתוף של הידע, מאפשר לנו גם להתרוקן וגם ללמוד ידע חדש.

כתיבה היא דרך אחת לביטוי. מי שמשווק רוצה גם שישמעו את הקול ויראו אותו. רוצה לעשות וידאו, תמונות, אודיו. כפרפקציוניסטית הייתי חייבת שהכול יהיה אסטטי ומושלם. הלבוש, האיפור, הציוד. עם גישה כזאת קשה להוציא תוכן. הייתי רואה בקנאה לבנה את האנשים שמוציאים עוד תוכן ועוד תוכן. ורציתי גם.

יש שני כלים שהמצאתי כדי לעזור לעצמי לפרסם תוכן יומיומי וכדי לעקוף את הפרפקציוניזם וזה עוזר לסטודנטים שלי:

1. 1. דף מאמר חכם – זה דף מאמר, שבעיצוב שלו יש הנעה לפעולה, והוא ממיר גולשים ללקוחות משלמים. זו תבנית יפה, שמתאימה למותג, שיש בתוכה אלמנטים שמניעים לפעולה. בתבנית הזו יש גם את מה שצריך טכנית בשביל פירסום בגוגל אורגני. הרעיון הוא כזה, עושים את העיצוב פעם אחת לפי המדריך שלי ליצירת דף מאמר חכם או קונים את התבנית המעוצבת ואחרי זה בשביל כל מאמר חדש, משכפלים את דף המאמר החכם ולא צריך יותר לעצב. התוכן נכתב ונכנס לטמפלט מעוצב, זה מעודד לכתוב עוד. המאמר בו אתה גולש הוא דוגמא למאמר חכם מעוצב ומושלם.

       

   2. צ'קליסט מלידת רעיון למאמר ועד אינסוף – חשבת פעם איך אפשר להשתמש במאמר שוב ושוב? הרוב חושבים על קידום בגוגל כפעולה בה כותבים מאמרים לאתר. בפועל, אפשר אחרי שהחלטנו על נושא, נגיד 'החסרונות שלי שהופכים את הלמידה איתי ליתרון' תוך כדי שאנו כותבים את המאמר, לפרסם ברשת ולשאול את העוקבים מה הם רוצים לשמוע בהקשר לתוכן כזה. אחרי שהמאמר מוכן, טייל בין הקבוצות ופרסם את הלינק אליו בפוסטים בהם אנשים שואלים על הנושא. ואחרי שגוגל סרק את המאמר באתר שלך, הטקסט שמתחת לכל כותרת ביניים יכול להפוך לפוסט, שאפשר לשים בפייסבוק, בטויטר, לינקדאין. כאשר פרסמת את הפוסטים ברשתות בטח עשית תמונות בקנבה בשביל הפוסט וגם סטורי. קח את התמונות האלה ושים אותן במאמר, והנה יש לך תמונות מקוריות למאמר. את אותו הנושא גם אפשר עוד לפני כתיבת המאמר להקליט כפודקסט. ובזמן הקלטת הפודקסט לשים מצלמה מולך והנה קיבלת גם תכנים לערוצי פודקסט, ליוטיוב וטיקטוק. שים את הוידאו גם במאמר. אפשר את התוכן הזה גם לשלוח לדיוור או לרשימת התפוצה בווצאפ. ולסיום אחרי שדיברת עם הקהילה על הנושא בכל הערוצים, ערוך עבורם סדנת זום פרקטית, בה תיישמו יחד את הכלים והרעיונות עליהם דיברת. סדנה חינמית או בתשלום סמלי.

צ'קליסיטים זו דרך נפלאה לעזור לפרפקציוניסטים ליישם. קל יותר, כשכל מה שצריך כדי ליישם זה להתמקד בפעולה הבאה. גם בקורס עצמו לומדים דרך עשייה את קידום האתר בגוגל צעד אחר צעד. את התיאוריה מבינים אחרי שעושים. מושלם לכל פקפקציוניסט.

לדעתי אנשים מוכנים לעשות את ההשקעה בכתיבת תוכן עבור פירסום בגוגל בליווי ממני, אפילו, שיודעים, שהם פרפקציוניסטים וזו תהיה השקעת זמן יותר ארוכה מאצל אחרים, משתי סיבות:

• כאשר איש העסקים רואה את מחקר מילות המפתח לתחום שלו, עם נתונים שהוצאתי מגוגל, המראים איך גולשים מחפשים, אז זה שמחפשים אותו, נותן מוטיבציה לקדם את האתר בביטויים האלה, כי הם מבוקשים ומישהו יבוא לקרוא את מה שכתב.
• האחריות אותה אני נותנת, שמבטיחה מכל עשרה דפים 500 כניסות, מדרבנת להציב את המטרה מול העיניים, של עשרה דפים שכתובים נכון לפי 'השיטה'.

יש עוד בורג במגדל הסיבות כדי להתחיל את קידום האתר בגוגל. התוכן צריך להיות שימושי וחכם, כדי לשרת את בעל האתר תמיד. זה תוכן ירוק עד. ואיזה פרפקציוניסט לא ירצה משהו לנצח?! תוכן שימושי, זה הכי פרפקציוניסטי, כי למה שבכלל אתחיל לעשות משהו אם הוא לא שימושי לי. גם יש חשק לפרסם תוכן חכם באתר כדי לחסוך לי זמן ואנרגיה. זוהי מפת חשיבה של המוח עם הידע המקצועי והתשובות, שאני כל הזמן עונה ללקוחות.

פירסום בגוגל באורגני בעזרת כתיבת תוכן זה משהו, שצריך לעשות פעם אחת. אז גם פרפקציוניסט הכי מושבע שווה לו להתעקש ולסיים, כי המאמרים עובדים עבורו גם שנים אחרי, איזה מזל. פעם אחת צריך לעשות עשרה מאמרים, ואז 365 ימים בשנה 24/7, המאמרים מביאים לאתר גולשים חמים, שמחפשים בגוגל את השירות או המוצר.

בקורס, אני והאנשים אותם אני מעסיקה, כותבי תוכן מקצועיים, עוזרים לסטודנטים לדייק את התכנים. היכולת הזו לדייק, עד שהתוכן מושלם ורק אז להעלות אותו לאתר, קוסמת לפרפקציוניסטים.

חלק מהטכניקה של קורס 'השיטה', זה תכנון, זה שלב בו עושים גם כותרות ביניים. ואז אפשר להתחיל לכתוב מהכותרת הראשונה או האחרונה או מאיפשהו באמצע. כי כל כותרת יש לה את הנושא הייחודי שלה. מי שקשה לו לסיים, השיטה הזו מפרקת בשבילו את המאמר לקטעים. וככה אפשר ב- 15 דקות ביום לקדם את האתר. כל יום לכתוב עוד כותרת ביניים. אפשר גם לכתוב מהר את התוכן בכל הכותרות פשוט לתת לרעיונות להישפך על הדף ואז לחזור לכל כותרת ולדייק אותה. כל זה אפשרי כי שלד המאמר כבר נוצר בתכנון.

תכנון והתכווננות פנימית, חשובים כשיוצאים לדרך. אך יש הבדל בין תכנון לחלום והגישה שהכול צריך להיות מתוכנן נפלא לפני שעושים את הצעד הראשון. חלמתי שנים על ייעוץ עסקי, חלמתי שנים על אתר וחלמתי שנים על אוטומציה בעסק. בשביל פירסום בגוגל צריך אתר. והיו לי כמה גרסאות לאתר. את הראשון באמת עשיתי מהר מתוך תשוקה והייתי מקודמת נפלא. בשביל השני שכרתי חברה שתעצב ותבנה אותו ובגלל שרציתי שהאתר יהיה 'מושלם' לקח לי חודשים עד ששלחתי להם את התוכניות. ואחרי זה כשהם עשו אתר עקום שלחתי מיילים על גבי מיילים של תיקונים וכאשר הם לא עמדו בציפיות, כל כך התייאשתי שהרמתי ידיים וחמש שנים לא היה לי אתר ולא רציתי אפילו להתחיל. ופה אני יכולה לגמרי להתחבר למי שלא מתחיל הוא הוא חושב על כל הדברים שצריך לעשות כדי שיהיה אתר. ומצד שני גם מי שבאמת רוצה אני יודעת איך להביא אותו למטרה הזו מהר, כי אני חותכת מחשבות ביניים. האתר יכול להיות פשוט ובסיסי, העיקר לצאת לדרך ולפרסם בו את התוכן. כי פירסום בגוגל צריך תוכן.